- רמיותא
- רַמְיוּתָא, רַמְיוּ, רַמָּאוּתָאch. sam(רמיות, רמאות deception, fraud). Targ. Y. Gen. 29:19 (ed. Vien. רְמִיּוּ). Ib. 25:28; a. e.B. Bath. 123a מאי רַמָּאוּתֵיה wherein does his trickery consist? Ib. לסגויי בר׳, v. סְגֵי II; a. e.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
